קה סרה סרה

לקפוץ מאושר, לבכות משמחה, להתעורר עם חיוך כאילו ישנתם עם קולב בפה…
(זה מסוכן לפתוח פוסט עם כל כך הרבה קלישאות, זה משעמם מאוד ויש סיכוי גדול שאף אחד לא ימשיך לקרוא.  מצד שני מי שכן ימשיך לקרוא, יש סיכוי גבוה שזה רק ילך וישתפר…ככה זה שמתחילים כל כך נמוך)

זו דרך שמאפשרת לבחון את החיים, איך אפשר לדעת באמת אם אנחנו מאושרים מבלי להסתכל במדד האושר העולמי?
הכוונה לאושר אמיתי, ראלי, כזה שאפשר להגשים מבלי לחיות בסרט של דיסני או משהו שקשור לכסף.

אולי כדאי שאני אסתדר את הרקע. אולי בעצם עדיף שלא כי הוא כולל סצינה מבנות גילמור.

אז עניין האושר, זה הכה בי כשהבנתי שבשביל להבין שאתה מאושר ושמח אתה צריך לצפות למשהו.
מעטפה עם תוצאות מבחן, מתנת יום הולדת מגניבה לכל הדעות, תפקיד שממש רצית, העלאה בשכר, שיר שכתבת ויצא די טוב, רעיון שהצלחת לעלות על הכתב…הדוגמאות אינסופיות.

הקטע המפחיד מתחיל שאתה חושב – מתי בפעם האחרונה זה קרה לי?
כמה פעמים זה כבר קורה? יותר נכון כמה פעמים זה קרה, בתקופה האחרונה, זמן שאני יכולה להביט לאחור ועדיין לראות בצורה בהירה.

אם לא הצלחתי ברגעים ספורים לעלות על דעתי מספר סיטואציות שאני יכולה לספור על כף יד אחת, האם זה אומר שמשהו לא בסדר?

אולי זה עניין של שינויים.

אם אתה מתנהל בצורה קבועה לתקופה ממושכת, נראה שעניין האושר הזה קשור להפתעות. לרוב אין הפתעות בשיגרה.

זה אומר שאנשים ששונאים הפתעות הם לא מאושרים?

זה הגיון לא הגיוני במיוחד.